<h1>ראב"ן סימן שע"א</h1>
<h2>דף קכט:</h2>
דין הקזה. תמוז אלול ושבט אין בהן הקזה, ושאר ירחי מקיז בהן וכי מקיז בהן אין מקיזין בראש חודש ושיני לו בין מלפניו בין מלאחריו דאיכא חולשא שלישי לו סכנתא ואין מקיזין דם ברביעי בשבת שהוא רביע בחודש ולא ברביעי שהוא י"ד לחודש ולא ברביעי שהוא כ"ד לחודש ולא ברביעי שהוא לפני ראש חודש שאין אחריו ארבעה ימים עד ראש חודש. ואין מקיזין בשיני ובחמישי בשבת מפני שבהן ב"ד של מטה דנין ושוין עם בית דין של מעלה שדנין בכל יום וחיישינן כיון דשוין באילו ב' ימים דילמא מדכרי לדיניה ואיתרע מזליה והיינו דאמר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשיני ובחמישי, וכן בשלישי לא יקיז דקאי מאדים בזוזי בשעת זוגות חדא שעתא של יום שעה שמינית ומאדים הוא ממונה על הדם וכי קאי בזוגות מצי להרע, אבל בא' בשבת או בד' טוב להקזה ובלבד שלא יהא מאותם שאמרנו, ויום ו' אע"ג דקאי מאדים ביה בזוזי כגון בשעה שישית כיון דדשו בו רבים והורגלו להקיז מפני מנוחת שבת שאחריו שומר פתאים י"י ומקיזין. וכי מקיז לא יעמוד מיד דאמר מר הקיז דם ועמד קרוב למיתה מן החיים הילכך לישהי פורתא והדר ליקו. ולא יאכל מיד אלא ישתה דאמר מר שתיה מיד אכילה עד חצי מיל. ולא יקל בסעודת הקזה, דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל המקיל בסעודת הקזה מקילין לו מזונותיו מן השמים דאמר הוא לא חס על חייו אנו נחוס עליו. וכל מעלי יומא טבא לא יקיז דגזרו משום מעלי יומא טבא דעצרת שהוא סכנה [ד]בשעת מתן תורה הוא [דנפיק ביה זיקא] דשמיה טבוח וחיישינן דילמא אכתי נפיק בההוא יומא.
